חקר ציפורים (דוגמה 2)
חקר צניפות
מבוא:
החקר המדעי עוסק בנושא "הקשר בין האזור הגיאוגרפי לבין אוכלוסיית
הנטרפים על ידי תנשמות", בשיתוף עם המכון הביולוגי בחיפה.
מטרת המחקר הייתה להשוות בין בעלי החיים שמצאנו את שרידיהם בצניפות
התנשמות בשני אזורים שונים בארץ שהם אזור עמק יזרעאל ואזור רמת הגולן.
הצניפות נאספו על ידי החוקר בני מאיר בעמק יזרעאל בנהלל ובכפר יהושע-
השטח מאופיין בשדות חקלאיים מעובדים ומושקים, וברמת הגולן- שטח פתוח במרחק של שני
ק"מ מגדות הירדן.
התנשמת בולעת את טרפה בשלמותו ולמחרת פולטת מפיה גוש שנקרא צניפה.
הצניפה כוללת חומרים שאינם עוברים בצינור העיכול: שיער, עצמות, נוצות, וגולגולות.
לפי הגולגולת אפשר לזהות מה היה בעל החיים שנטרף.
במעבדה של המכון הביולוגי למדנו לפרק את הצניפות ולהגדיר את הגולגולות
של בעלי החיים שמצאנו בהנחיית החוקר בני מאיר והמורה ארוא חלבי.
חשוב לציין שבהתחלה חלק מהתלמידים מצא את העבודה הזאת דוחה במידה
מסוימת, אבל אחרי שהתחילו וגילו גולגולת שלמה הם התגברו על הדחייה.
פירוק הצניפות נעשה על ידי תלמידים מכמה בתי ספר, התוצאות נערכו במכון
הביולוגי.
אחרי שקיבלנו את התוצאות השווינו את הממצאים שנאספו מרמת הגולן ומעמק
יזרעאל. התוצאות מובאות בטבלה ובגרפים המצורפים לעבודה.
ייחודה של עבודה מסוג זה הוא בכך שבראשית העבודה המורה אינו יודע מה
תהיינה התוצאות, בניגוד לשיטות הלימוד המקובלות שבהן המורה מעביר אינפורמציה לתלמידיו,
כאן אנחנו התלמידים היינו שותפים עם המורה ליצירת מידע חדש.
חשוב לציין שנעשתה כאן למידה משמעותית, נהנינו מאוד מהחוויה של
הפליאה, הגילוי והשיתוף במחקר.
סקירה ספרותית:
תנשמת: היא דורס לילה
ייחודי, ראשה גדול ועגול, גופה צר ורגליה גבוהות וחשופות מנוצות. הראש שטוח
מלפנים, כך שהמקור והעיניים ממוקמים על "דיסק" שטוח ששוליו משורטטים
בצורת לב.
התנשמת הלבנה דוגרת בשטחים חקלאיים, בחורשות וביישובי אדם. היא פעילה
בלילה, מקננת בחורי עצים, בעליות גג, בארות נטושות, חורבות.
ניזונה ממגוון רחב של חולייתנים וחרקים, אבל בעיקר ממכרסמים ובעיקר מנברן שדות.
צניפות: רוב דורסי הלילה בולעים את הטרף בשלמותו. לאחר פרק זמן מסוים הם פולטים
מפיהם גוש עגול ודחוס של חלקי טרף שאותם אין הם יכולים לעכל. גוש זה נקרא צניפה.
גושים של שיירי מזון שאינם מתעכלים (נוצות,
שערות, עצמות, שיניים וכדומה), שעופות שונים, הניזונים מן החי, מקיאים מקיבתם.
רמת ה-pH בקיבתם של
דורסי הלילה נעה בין 2.2 ל- 2.5, לעומת 1.3 – 1.8 אצל דורסי יום.
אזור: ברמת הגולן נאספו
הצניפות במקום שנקרא בית המכס העליון . השטח סביבו מאופיין בשדות בור לא מעובדים.
המקום נמצא במרחק כשני קילומטר מנהר הירדן .
בעמק יזרעאל נאספו הצניפות בנהלל ובכפר יהושע . השטח מאופיין בשדות
חקלאיים מעובדים ומושקים.
שאלת החקר:
מה הקשר בין האזור הגיאוגרפי לבין אוכלוסיית הנטרפים על ידי תנשמות?
ההשערה:
מדובר בשני אזורים בעלי אופי שונה, לכן יש לצפות שיהיו הבדלים בהרכב
הנטרפים.
האזור הגיאוגרפי: עמק יזרעאל (שדות חקלאיים מעובדים ומושקים) לעומת
רמת הגולן (שטח פתוח).
אוכלוסיית הנטרפים תיבדק על ידי פירוק הצניפות וזיהוי הטרף.
-
בעמק יזרעאל צפוי שיהיו יותר
מיני בעלי חיים מאשר ברמת הגולן מכיוון שמדובר
באזור חקלאי שבו מזדמן יותר מזון לנטרפים.
-
התנשמות מעדיפות לטרוף נברנים, לכן צפוי שכמות הגולגולות של הנברנים
שנמצא בצניפות הוא הגדול ביותר.
תכנון החקר:
·
בכדי לענות על שאלת החקר נאספו צניפות של תנשמות בשני האזורים
הגיאוגרפיים: רמת הגולן ועמק יזרעאל.
·
הצניפות פורקו על ידי תלמידי כמה בתי ספר.
·
הגולגולות של בעלי החיים שנמצאו הוגדרו באמצעות מגדיר גולגולות
ליונקים קטנים בצניפות (מאיר 2008).
·
מבצעים ספירה של מיני הנטרפים בשני האזורים ועורכים טבלה.
·
נבחנו ההבדלים בין בעלי החיים שנמצאו בשני האזורים הגיאוגרפיים.
שיטת המחקר התבצעה בעזרת החומרים והכלים האלה: כפפות, מחט, פינצטה,
מגדיר גולגולות ליונקים קטנים בצניפות (מאיר 2008), מיקרוסקופ.
תוצאות:
מספר הפריטים של בעלי החיים שנמצאו בשני האזורים הגיאוגרפיים מוצגים
בטבלה הבאה:
האזור
מיני הנטרפים
|
עמק יזרעאל |
רמת הגולן
|
נברו שדות
|
409
|
415
|
עכבר הבית
|
52
|
220
|
חדף ב.מ
|
23
|
128
|
יערון גדול
|
2
|
1
|
מריון שדות
|
1
|
18
|
גרביל סלעים
|
0
|
2
|
ציפורים
|
28
|
2
|
חולדה מצויה
|
3
|
|
חולד
|
1
|
|
ערצב
|
54
|
מהטבלה אנו יכולים לראות שמספר נברן השדות בשני האזורים הוא הגדול
ביותר מבין מיני הנטרפים, בעמק יזרעאל לא נמצא גרביל סלעים, לעומת זאת ברמת הגולן
לא נמצאו חולדה מצויה, חולד ועצב.
מסקנות ודיון:
מהגרפים והטבלאות ניתן להסיק שיש הבדלים בהרכב הנטרפים בין שני
האזורים . נברן השדות הוא המין הנפוץ ביותר בין מיני הנטרפים, אבל בעמק יזרעאל
האחוז שלו גבוה יותר . מהספרות ידוע שהתנשמות מעדיפות לטרוף נברנים, והן פונות
לטרף אחר כאשר מספר הנברנים בסביבה פוחת. השדות המעובדים של עמק יזרעאל הם בית
גידול מתאים לנברנים. למרות השימוש האינטנסיבי בחומרי הדברה הם עדין נפוצים מאד,
כפי שאפשר לראות בגרפים.
אחוז עכברי הבית היה פי 3 בגולן מאשר בעמק יזרעאל. משקלו של העכבר הוא
שליש בערך ממשקל הנברן, והתנשמות פונות לטרוף אותו רק כאשר אוכלוסיית הנברנים
קטנה.
גם החדפים קטנים יותר. למעשה זהו היונק הקטן ביותר בארץ. הם נטרפו פי
4 יותר בגולן מאשר בעמק יזרעאל. החדפים אופייניים
לבתי גידול לחים, כלומר לסבך צמחיה בקרבת מים. כנראה שיש יותר חדפים בגולן,
כי המקום בו אספנו את הצניפות נמצא 2 ק"מ מנהר הירדן.
ציפורים נטרפו רק בעמק יזרעאל. אין לי הסבר לכך, כי גם סביב האתר
בגולן היו עצים שיכולים לספק מקומות לינה לציפורים.
רק בעמק יזרעאל נטרפו ערצבים. אפשר להבין זאת כי אלה הם חרקים גדולים
שאוכלים שורשים של צמחים באזורים מושקים כמו שדות מעובדים או גינות נוי.
המלצות:
בעקבות המחקר שנערך והתוצאות שהתקבלו להלן המלצות ורעיונות להמשך:
1. נברן השדות הוא המין
הנפוץ ביותר במיני הנטרפים בשני האזורים והוא נחשב לאחד המזיקים של החקלאות, ולכן
מומלץ לבדוק במחקר נוסף את יעילות ההדברה הביולוגית על ידי הצבת תיבות קינון.
2. ניתן לבדוק את אותו
מחקר בעונות שונות ולעשות השוואה בין התוצאות.
החקר הזה מצריך שיתוף פעולה עם המכון הביולוגי- חיפה, הם אוספים את הצניפות בשביל חקר מיוחד זה עם התלמידים.
ההזדמנות להגיד תודה למנהלת המכון מיה פלאות והחוקר הצפר בני מאיר והמדריכה המהממת ארוה חלבי וכל שאר המדריכים. תודהההה
החקר הזה מצריך שיתוף פעולה עם המכון הביולוגי- חיפה, הם אוספים את הצניפות בשביל חקר מיוחד זה עם התלמידים.
ההזדמנות להגיד תודה למנהלת המכון מיה פלאות והחוקר הצפר בני מאיר והמדריכה המהממת ארוה חלבי וכל שאר המדריכים. תודהההה
